פוליגרף ככלי משפטי – אמת או שקר?

בדיקות פוליגרף, המכונות גם בדיקות פסיכו-פיזיולוגיות (PV – Psychophysiological Veracity), אינן קבילות בבית המשפט הפלילי. למרות שטכנולוגיה זאת נמצאת בשימוש כבר עשרות בשנים, עדיין האמינות של הפוליגרף כמכשיר לגילוי האמת, שנויה במחלוקת. 

קבילות בדיקת הפוליגרף בבית הדין האזרחי

מבחינת הדין האזרחי – בית המשפט קבע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף יכולות להיחשב כתקינות אם מתמלאים בהן שני תנאים:

  • שני הצדדים הדנים ביניהם בבית המשפט האזרחי, הסכימו באופן מפורש, ומראש, לערוך את בדיקת הפוליגרף.
  • תוצאות בדיקת הפוליגרף, לגביה השניים הביעו את הסכמתם, הן חד משמעיות.

לפיכך, בהליכים אזרחיים, אם שני התנאים הללו מתקיימים, רשאי בית המשפט לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף. וכך, אם הצדדים מחליטים שהפוליגרף ישמש כבורר ביניהם, בית המשפט יקבל את תוצאות הבדיקה כראיה. אין איסור מפורש בחוק הישראלי על הגשת בדיקת הפוליגרף לבית המשפט האזרחי, כראיה. ההתנגדות קיימת אך ורק באשר לקבילות של בדיקת הפוליגרף ככלי אשר אמור להכריע את אשמתו של הנאשם.

דוגמאות לבעייתיות הפוליגרף:

  • מעסיק מבקש שהעובד יעבור בדיקת פוליגרף, והעובד מסכים, אולי בעל כורחו.
  • לפי החוק, בית המשפט לא אמור לייחס סירוב של נחקר להיבדק בפוליגרף, כאילו הדבר מעיד על אשמתו.
  • תוצאת הבדיקה יכולה להשתמע לשתי פנים.
  • אם הדיון נסוב סביב הסכם ביטוח, הנחיות בית המשפט הן כי במקרה של חשד, לא ניתן להסתפק בהסכמה כללית של המבוטח לעבור בדיקת פוליגרף, אלא אם כן הוא מסכים להיבדק לגבי תביעת ביטוח ספציפית.

מה מודדת בדיקת הפוליגרף?

במהותה, בדיקת הפוליגרף מודדת מדד אחד מרכזי – חרדה. כל האמצעים הפיזיולוגיים שמפעילה הבדיקה קשורים לפחד ולחרדה. לפעמים, אנשים חרדים כשהם אומרים את האמת, ולפעמים, הם לא חרדים כשהם משקרים. ככול שהנבדק מתאמץ יותר לשקר, כך מאמץ זה קשור פחות לחרדה. במלים אחרות, בדיקת פוליגרף יכולה לפעמים להיות נכונה ולעתים גם טועה.

בעיות אלה ואחרות גרמו לכך שתוצאות בדיקת הפוליגרף נחשבות עד היום כשנויות במחלוקת.

אז מדוע עדיין משתמשים בפוליגרף?

אם יש כל כך הרבה הוכחות שהפוליגרף לא מזהה בוודאות אמירות שקר, מדוע הם עדיין בשימוש? 

כאשר מדובר במקרים קלסיים שבהם שני הצדדים טוענים את טיעוניהם, ובית המשפט לא מסוגל להכריע מי דובר אמת ומי משקר, יש אפשרות לערוך בדיקת פוליגרף, אשר תוכל להתקבל ככלי קביל. לדוגמה, אדם קנה מוצר, גילה שהמוצר מזויף ותבע את המוכר. בית המשפט אמור להכריע אם העסקה הייתה טעות או שהייתה מעשה רמאות מכוון מראש. במקרה שכזה, כשמדובר במילה מול מילה, בית המשפט יכול להיעזר בבדיקת הפוליגרף שתהיה מוסכמת על השניים, ותציג תוצאות חד משמעיות, כדי להחליט מי דובר אמת ומי לא. לבסוף, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים, והם מגיעים לדיון בפני השופט בבית המשפט, בדיקת הפוליגרף, שנעשתה בהסכמה ושתוצאותיה חד משמעיות, עשויה להיות קבילה בבית המשפט האזרחי.